אני ציירת ישראלית המושפעת ושואבת את נושאי הציור שלי מעולם הרוח והמיסטיקה . מציגה כאן בגלרייה שלי אמנות עכשוית .
הכל צפוי והרשות נתונה.
הויכוח הוא עתיק יומין, האם יש גורל הכתוב לנו, חקוק בסלע ואנו רק הולכים במסלול אשר נקבע לנו מראש, ללא בחירות ללא אפשרות שינוי, או שלהפך יש לנו בחירה מלאה של חיינו ואנו קובעים את מסלולם, יכולים לשנות כל דבר ולבחור בכל צומת אפשרי
האפשרות הראשונה ניראת לי לא סבירה בעליל, שהרי אם הכל כתוב וקבוע מראש אז מה הטעם, איזה תועלת יש בסיפור שסופו ידוע מראש, ושלגיבוריו אין כל יכולת להחליט וגם מה שנידמה להם כהחלטה גם הוא קבוע מראש.
האפשרות השניה לעומת זאת, מתנגשת עם תאוריות הקארמה והגלגולים שבה החוויות אשר אנו עוברים קבענו אותן מראש ואף קבענו עם מי ומתי נחווה אותן.
הדרך הכי סבירה בעיני היא סינטזה של שתי האפשרויות יחדיו, בעצם דבר והיפוכו שהרי שתי האפשרויות נוגדות אחת את השניה מה בעצם אומר משפט זה, אשר בעצם הגדרתו מכיל בתוכו סתירה פנימית, ,איך יכול להיות שהרשות נתונה אם הכל צפוי?
לדעתי , בעצם אין כל סתירה והמשפט מתיישב עם תאוריית הגלגולים . כלומר האנשים, הנשמות אותם נפגוש בגלגול זה כבר נקבעו, למשל נקבע שפלוני יתחתן עם אלמונית, ושניהם יביאו לעולם 2 ילדים . אז איפה הרשות הנתונה?
הכל צפוי יתקיים במפגש בין אותו פלוני לבית אותה אלמונית , " הגורל" יזמן את שניהם יחדיו לפגישה מתוכננת היטב, אולם, וכאן באה הרשות הנתונה, מה יתפתח אם בכלל יתפתח אחרי אותו מפגש כבר נתון לבחירתם של שתי הנשמות, אשר הגורל הפגיש ביינהם, אך מימוש הקשר כבר תלוי בהם . קשר כזה אשר לא יתממש בגלגול למעשה ישאר לגלגול הבא הקארמה (חוב)לא סגורה וגם אז המפגש יתקיים, והמשכו יהיה נתון לרשותם של הנשמות.
קונפליקט זה בא לידי ביטוי בציורים שלי ואפשר לראות על בדי הקנבס אצלי את הניגודים ואת השאלות שמלוות אותם.
דורית קרסו